רבקה קופר"להוציא את הסבתא מהבוידעם". תמיד אמרנו שנסדר את האלבומים, נעשה סרט משפחתי, נשמור על המורשת… אבל בין אמירה למעשה יש פער גדול. נעמי האיתן, אשת חינוך לשעבר, מתמחה במסעות משפחתיים, שמתחילים בגנזך הפרטי ומסתיימים בהיכרות מחודשת עם עברנו, מעניקה בספר חדש את כל הטיפים לשימור הזיכרונות המשפחתיים ומסבירה מה צריך לעשות כדי להעניק לנוסטלגיה שלנו חיי נצח.
נעמי האיתן – רק בת 46, אם ל-9 וסבתא ל-7 נכדים. העובדה שיש לה סבתא והיא בעצמה כבר סבתא, עוררה את הסקרנות שלה לגבי שימור הזיכרונות המשפחתיים שיאפשרו לדור הבא לדעת מה היה בעברה של משפחתו. "מדובר בערכים שרוצים להעביר מדור לדור, גם כשהסביבה משתנה, ולשמר את הזהות המשפחתית לאורך הדורות", מסבירה נעמי.
במשך 18 שנה עבדה נעמי כמורה במשרד החינוך, ובמקביל, בעלה הקים את העסק "אולפני אתרוג" להפקת סרטים, והתמחה בסרטים לאירועים ובכללם סרטי שורשים וסרטי הנצחה. לפני עשור עזבה נעמי את משרתה הנוחה ועברה לתחום הפקות הווידאו. במהלך עבודתה פגשה מאות משפחות שביקשו לשמר את הנוסטלגיה ולהפיק סרטי שורשים וזיכרון.
במסגרת ההכנות לסרטים ובניית התסריט הבחינה נעמי שתמונות, סרטונים ושקופיות נשמרים במצב רע ומאוחסנים באופן שגוי ופגום.
נעמי החליטה לעשות סדר בדברים, ובספרה החדש "להוציא את הסבתא מהבוידעם" היא מלמדת איך למיין תמונות, איך להמיר הקלטות ולסרוק שקופיות, מה עושים במקרה שיש רק עותק אחד ממכתב חשוב, איך מצילים פריטים שנפגעו מרטיבות ולמה חשוב לסרוק את התמונות ולהעלות את הארכיון המשפחתי לכונן גיבוי או לענן.
הספר "להוציא את הסבתא מהבוידעם" כולל טיפים מועילים ביותר לטיפול ולשימור של זיכרונות בפורמט אודיו, תמונות, הסרטה ומכתבים, במטרה להשאיר חותם לדורות הבאים. את הפרק האחרון בספר הוסיפה בתה של נעמי, בת ה-15, שהתייחסה דווקא מנקודת מבטה לעידן הדיגיטלי והקדישה כמה מחשבות לשימור זיכרונות דיגיטליים ואפילו מסרוני אהבה בוואטסאפ.
טיפים מהספר החדש – עצות נבחרות למתעדים מתחילים, באדיבות נעמי האיתן, מחברת הספר "להוציא את הסבתא מהבוידעם"
- להפוך לקובץ. סריקה של דפים ותמונות תהפוך אותם לקובץ דיגיטלי, שלא ידהה או יימחק עם השנים. גם צילומים והקלטות כדאי להמיר לקבצים. שווה להיעזר באיש מקצוע לשם כך.
- לתת שם. כדי שיהיה אפשר ליהנות בעתיד מהתמונות, חשוב שידעו מה ואת מי רואים בהן. חשוב לרשום שמות, תאריכים, מקומות ואירועים, ואם מדובר בצילום וידאו – לומר אותם בעל פה בצילום.
- לזרוק מה שאפשר. אי אפשר לשמור הכל, ולכן כדאי לשים דגש בפרטים המאפיינים, ולשמור דוגמית מכל דבר. תעודת מעבר מכיתה א' לכיתה ב', למשל, לא באמת צריך לשמור.
- לספר הכל. כשמראיינים או מתראיינים בסיפור אישי, חשוב להרבות בפרטים, לצאת מנקודת הנחה שהדור הבא לא יידע כלום. אפילו את הביטוי "קיבלתי מייל" לא יבינו עוד שלושים שנה.
- להכניס מזכרות הביתה. אם המחסן או הבוידעם מתפוצצים, פריטים ישנים שנראים טוב יכולים למצוא את מקומם גם כחלק מעיצוב הבית. זה יעורר שאילת שאלות ויזמן סיפורי זיכרונות.
- פרויקט משפחתי. כשהולכים על פרויקט תיעוד, כדאי לשתף את כל המשפחה, גם כדי לקבל מגוון רשמים ונקודות מבט, גם בשביל הגיבוש והחוויה המשפחתית וגם כדי להתחלק בהשקעה.
זהו ספר נוסף מהספרייה של מדיה 10 – הוצאת ספרים לאנשים פרטיים הרואה את עצמה כמקום להגשמת חלומות ספרותיים של כותבי פרוזה, סיפורת מקורית, שירה, ספרי ילדים ועוד.
ניתן לרכוש את הספר ברשתות צומת ספרים וסטימצקי, במחיר 97 ש"ח.
או ישירות מאתר החברה: http://www.media-10.co.il/.