רבקה קופרהשיבה להודו! המועצה לענף הלול יוצאת במהלך שיווקי רחב היקף לקידום צריכת בשר ההודו הביתית בישראל. השף אביב משה נבחר להוביל את הקמפיין התקשורתי: "הודו -הכי טעים הכי בריא!", שהושק היום בצהריים (יום שלישי, 16.5.17) במסיבת עיתונאים שהתקיימה במסעדת "לחם בשר" בנמל תל אביב, על ארוחה משובחת ורבת מנות, המבוססת, איך לא, על בשר הודו. על הפרזנטציה לעידוד הצריכה הבריאה הופקדה ד"ר אולגה רז – תזונאית קלינית מהמובילות בתחומה ובעברה יועצת למועצת הלול.
המועצה לענף הלול יוצאת במהלך שיווקי רחב היקף לקידום צריכת בשר ההודו בישראל. מטרת המהלך – תחת הכותרת "הודו – הכי טעים הכי בריא!", היא העלאת המודעות לערכים התזונתיים הגבוהים של בשר ההודו – לאור היתרונות וחשיבות צריכתו למבוגרים וילדים כאחד – ומתוך כך קידום הצריכה לשימוש והכנה ביתית.
מולי לויט, מנכ"ל מועצת הלול, מציין: "לאור תהליכים העולמיים המקדמים צריכת בשר רזה, מועצת הלול מעוניינת להוביל מהלך לקידום צריכת בשר הודו. הישראלים מכירים את ההודו בעיקר באמצעות דוכני השווארמה – מאכל אהוב ואהוד מחוץ לבית. בקמפיין זה שמנו לנו למטרה להגביר את הצריכה הביתית תוך שאנו נותנים מענה למגוון נושאים: הקולינרי, הבריאותי והכלכלי (מחירו של ההודו נמוך ממחיר הבשרים האדומים ונוח לכל משק בית). כך שאם מוסיפים לזה את מגוון השימושים והטעמים הקולינריים שמאפשר השימוש בבשר ההודו ואת הערכים הבריאותיים – אנחנו יוצרים משוואה מנצחת עבור משק הבית הישראלי".
ואכן ההודו קל להכנה ויכול לשמש למגוון מנות כגון: קציצות, סטייק, מילוי לכריך, פסטרמה, שיפודים, שווארמה ביתית ועוד. הודו קל לבישול ולעיבוד ובמהלך הבישול חלים שינויים במבנה החלבון אשר משפרים את טיבו וספיגתו כך שהערך התזונתי עולה.
על הצד הגסטרונומי והדגשת האיכויות הקולינריות הופקד השף אביב משה אשר יוביל את הקמפיין כולו. הקמפיין התקשורתי בהובלת משרד שטרן אריאלי, יכלול מיתוג, בניית נכסים דיגיטלים כמו אתר אינטרנט, עמודי פייסבוק ויוטיוב, הפקת סרטונים וקמפיין רדיו והוא יקודם בשלושה מגזרים: כללי, חרדי וערבי.
ד"ר אולגה רז, תזונאית קלינית מהמובילות בתחומה ובעברה יועצת למועצת הלול: "בשר הודו מאוד פופולרי בעולם, במיוחד בארה"ב זאת משום שבראש ובראשונה הוא טעים מאוד. אולם לא פחות חשוב יש בו מספר יתרונות תזונתיים.
ככלל, בשר הודו הוא בשר רזה יותר. אחוזי השומן בתרנגול הודו עומדים בממוצע על בין 3-5 אחוזים, בשעה שבעוף 6-8 אחוזים ובבקר: 5-30 אחוזים, תלוי כמובן בנתח.
בנוסף בדומה לסוגי בשר אחרים הודו מכיל חלבון בעל ערך ביולוגי גבוה מאוד. כלומר הוא מכיל את כל חומצות האמינו להן גוף האדם זקוק לבניה ולתחזוקה.
בשר הודו מספק גם צריכה גבוה של ויטמינים ומינרלים. 100 גרם בשר הודו מכילים:
- כמחצית התצרוכת היומית המומלצת של וויטמין B12 (כ-1.3-1.6 מיקרוגרם כאשר ההמלצות לצריכה יומית למבוגרים4-2.6 מיקרוגרם) הנחוץ ליצירת הדם, לתפקוד תקין של מערכת העצבים, לבנייה תקינה של העצם ומניע אוסטאופורוזיס.
- ברזל – כ-1.7-3 מיליגרם כאשר ההמלצות לצריכה יומית של מבוגרים היא 8 מ"ג ביום (יש לשים לב כי ההמלצה לאישה בגילאי הפוריות עומדת על 18 מ"ג ביום). בנוסף, מחקרים מראים כי ברזל מן החי נספג טוב יותר מברזל מן הצומח.
- מרכיב נוסף חשוב מאוד שיש בהודו בכמות גדולה הוא הסלניום. 29-38 מיקרוגרם ב-100 גרם, לעומת 20-24 מיקרוגרם בעוף ו-30-35 מיקרוגרם בבקר, כאשר הצריכה המומלצת למבוגר הנה 55 מיקרוגרם ביום. לסלניום תפקיד חשוב לגוף האדם. הוא נחוץ בהגנה על DNA, משמש כאנטי-אוקסידנט, מסיוע במניע מחלות סרטן, במניעת מחלות לב וכלי דם, בשמירה על פעילות תקינה של בלוטת התריס והמוח.
ועוד כמה עובדות שלא ידעתם על ההודו
למה הודו? אפשר להאשים בעיקר את כריסטופר קולומבוס בשם שניתן לציפור הגדולה. לאחר שהוא גילה את אמריקה, הוא קרה לילידי המקום אינדיאנים, מכיוון שהוא חשב שהוא מפליג להודו (India). כשהספרדים החלו לייבא תרנגולים אמריקאים לאירופה הם קראו להם תרנגולים אינדיאניים, מה שתורגם בטעות על ידי הערבים והצרפתים לתרנגולים הודיים, ומאז נותר שמו של התרנגול הודו.
הודו – הציפור של אמריקה הוא חלק מרכזי בארוחת חג ההודיה האמריקאי, וחלק חשוב בחג המולד הבריטי. בשני המקרים הוא מגיע אפוי בשלמותו כמנה עיקרית.
איפה אוכלים הכי הרבה הודו? מסתבר שישראל נמצאת באחד המקומות הראשונים בעולם בצריכת ההודו לנפש. זאת בעיקר בזכות דוכני השווארמה שהחליפו את בשר הטלה או הכבש (שנמצאים במנה הטורקית/לבנונית המקורית) היקר בנתחי הודו כמרכיב עיקרי במנה הפופולרית.
אודות המועצה לענף הלול
המועצה לענף הלול מייצגת את מכלול הגורמים הקשורים בשלוחות הלול, תחום המגלגל למעלה מ-5 מיליארד ש"ח – לרבות ענף בשר ההודו, המייצר כ-90 אלף טון בשר בשנה, ענף ההטלה (ביצי מאכל) בו עוסקים כ-3,000 מגדלים המשווקים כ-2 מיליארד ביצים וענף הפטם, המייצר כחצי מיליון טון בשר פטם בשנה. למועצה לענף הלול ממשק מתמיד אל מול המגדלים, המשווקים, הצרכנים, ומשרדי הממשלה.
