"חסנה", מאת: יצחק (איציק) ברוך, הוא סיפורה של אישה כורדית ושמה חסנה ומסע משפחתה מברזן שבכורדיסטאן, דרך בגדד אל יעדו – ירושלים.
באמצעות נשים קוסמות בראשן חסנה, משרטט המחבר ביד אמן, מסע, שראשיתו בברזן, אי שם בהרים הגבוהים המושלגים של כורדיסטאן, המשכו בבגדד ויעדו לירושלים.
סיפוריו של יצחק ברוך יונקים מההווי הכורדי השורשי ביותר.
ספרו "חסנה", הוא ספר ביכורים המביא את סיפורה של הגלות הראשונה שידע עמנו, אשר שימרה את תרבותה ומורשתה למעלה מאלפיים וחמש מאות שנה.
מתוך הספר: "…דילגנו ממערה למערה. כל העת, החלפנו בנשיאת הילדים על גבינו. התקדמנו לעבר הלא נודע", ספרה חסנה.
'אמא, מה יהיה עם כל הקליה שהכנתי?' שאלה שרה באחת החניות.
'הערבים יאכלו לנו את זה?'
'אל דאגה', השיבה אמי, 'אנחנו עוד נשוב. איש לא ייגע בזה'.
הבטתי באמא ובאלו. ראיתי אותו מקמט את מצחו, עוצם עת עיניו ומעלה חיוך קטן ומריר על שפתיו, כמו אמר: 'לעולם לא נשוב עוד לברזן…'.
ההפצצות נמשכו. באחת הפעמים, מטוס הפציץ קבוצת חיילים. הם נפלו כמו תותים… יצאתי מהמערה ורצתי אל חייל הרוג.
חשבתי שאמצא בכיסיו אוכל או כסף, או כל דבר שיוכל לסייע לנו לשרוד. החייל שכב על פניו. שמעתי את שרה צורחת מאחור: 'לכה דאזאת כלינתי', כלומר 'לאן את הולכת, אחותי?'
לא השבתי. המשכתי לרוץ…
יצחק ברוך נולד בשכונת הכורדים בירושלים. למד בבית ספר "אליאנס" במחנה-יהודה, שהצמיח מתוכו את גדולי המספרים והאמנים הירושלמיים, הידועים שבהם בני משפחת בנאי. שירת כקצין במשטרת ישראל. בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בלימוד מזרח תיכון, היסטוריה ומקרא. מורה דרך מוסמך בארץ ובחו"ל. נשוי לרינה, אב לדנה, שירלי, שי וניר.