ספר ילדים חדש על המדף: "מה לחשה החסה לסבתא" מאת אסנת גרינברג בהוצאת "אוריון"

ספר ילדים חדש: "מה לחשה החסה לסבתא"

מאת אסנת גרינברג בהוצאת הספרים אוריון.

ספר הילדים "מה לחשה החסה לסבתא" מאת אסנת גרינברג, בהוצאת הספרים "אוריון", עוסק באחד הנושאים החשובים ביותר שנמצאים על סדר היום של הורים – התזונה של ילדיהם בכלל, ומידת האהדה שהם מגלים לאכילת ירקות בפרט. ספר זה מעודד את הילדים בהומור ובחן לאכול ירקות בריאים ומבקש לסייע להורים שילדיהם לא מגלים אהדה רבה לאכילת ירקות, לשנות את המצב, זאת על רקע המודעות הגוברת לאכילת מזון בריא וההכרה בנזקים שנושאת צריכת מזון תעשייתי מעובד.

הספר נפתח בתיאור ארוחה שגרתית שמגישה סבתא לשלושת נכדיה הקטנים כל אימת שהם מבקרים אותה. אך הכותבת מספרת לקוראים הצעירים כי פעם אחר פעם, נזנחים הירקות שסבתא מגישה לילדים והם לעולם אינם טועמים מהם. הסיפור מתמקד בביקור האחרון של הנכדים אצל סבתם. ביקור זה, כך מספרת הכותבת לקוראים הצעירים, היה שונה.

בספר יש שלושה גיבורים מבין הירקות: החסה, העגבנייה והפלפל. כל אחד מהם מייצג טיפוס שונה, אולם שלושתם רוצים להעניק לילדים את המתנות שלהם – הוויטמינים והמינרלים שיש בהם.

המספרת מאנישה את הירקות בספרה. היא מעניקה להם חיים, תכונות אופי, רצונות וחששות – ממש כפי שיש לכל אחד מאיתנו. הנכדים בסיפור, כמו גם הקוראים הצעירים, יכולים להזדהות עם הרגשות האנושיים של הירקות ולהגיב אליהם.

הספר הכתוב בעברית יפה וקולחת, מנוקד ומתאים הן לקריאה משותפת של הילדים עם מבוגר והן לקריאה עצמאית של ילדי ראשית הקריאה. את הטקסט הנפלא של הספר מלווים איוריו של ויטלי מינין, המציג באופן צבעוני ומושך את העין את המפגשים בין הסבתא ונכדיה, ואת עולם הירקות. ומעביר לקוראים הצעירים תחושה של הנאה ושמחה לאורך הספר כולו.

אסנת גרינברג, נשואה לעידו גרינברג, אמא לשלושה ילדים וסבתא, בינתיים, לשלושה נכדים ששמותיהם: תום, מאיה ושי ("כשמות הגיבורים בספרי"). היא בעלת תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ועבדה בבנק ישראל בירושלים (הבנק המרכזי) ככלכלנית בכירה ועסקה בין היתר בהשקעת הרזרבות של המדינה במטבע חוץ.

אסנת עוסקת באומנות ובשיתוף עם חברתה, האמנית הלן שאול-שפילמן, יצרה את : "הלן ואסנת – עבודות על ברזל" (Helen and Asnat – Works on Iron). "עבודות על ברזל" הן עבודות מינימליסטיות ומודרניות העשויות בטכניקת האסמבלאג' על לוחות גדולים של ברזל תעשייתי. בעבודתן משלבות הלן ואסנת אלמנטים אותנטיים ישנים שמקורם בתרבויות השונות הקיימות במזרח התיכון. באמצעות עבודות אלה הן יוצרות חיבור בין תרבויות האזור השונות ומדגישות את אופיין המשותף, ויוצרות חיבור בין העבר להווה ובין הפשוט והמסורתי למודרני ולמינימליסטי. הן מציגות בעיקר בחו"ל וערכו תערוכות בניו יורק, במערב ארה"ב ובאירופה. ניתן לראות את עבודותיהן ואינפורמציה נוספת עליהן באתר שלהן www.helen-and-asnat.com ובסטודיו שלהן בנווה אילן שליד ירושלים.

"מה לחשה החסה לסבתא" הוא ספרה השני של אסנת גרינברג והראשון שכתבה לילדים. שמו של ספרה הקודם הוא "סודות של חסד, מסע בין אנשים טובים" (גוונים, 2012). עליו אסנת מספרת: "וויליאם ארתור וורד אמר: "כשאנו מנסים למצוא את הטוב באחרים, אנו מוצאים את הטוב שבנו". מיהם האנשים הטובים? מהם מעשי הנתינה שלהם? מהו עולמם הפנימי? מה הם חושבים על כסף ועל כוח? אילו אנשים הם מעריכים? מהם החלומות שלהם? הספר עוסק בשאלות אלה ונוספות. ספר זה הוא סיפור מסע שערכתי בעולם האלטרואיסטי. זהו פאזל מרתק של ראיונות עם אנשים טובים – דתיים וחילוניים, יהודים ומוסלמים, מבוגרים וצעירים, כאלה שבאו ממקום של מצוקה גדולה שהביאה אותם לשינוי ולצמיחה, ואחרים שספגו את החמלה בבית הוריהם והיא חלק מהמורשת שלהם. כולם אנשי חסד. מקבץ סיפורים זה הוא מסמך מרשים ומעורר השראה, המציג את רוח האדם במיטבו".

על כתיבת הספר "מה לחשה החסה לסבתא" מספרת אסנת: "ספר זה, המיועד לילדים, מעודד בהומור ובחן אכילת ירקות בריאים וכן מאפשר לקוראים הצעירים להכיר ולפתח רגשות של אמפתיה וחמלה. ההשראה לספר נבעה מכך שהכנתי לנכדתי, מאיה, ארוחת ערב. היא סירבה לאכול את הירקות, ואז מצאתי את עצמי מדברת עם מאיה בשם הירקות, ומסבירה לה בשמם את נקודת מבטם: את המתנות שהם רוצים להעניק לה, את הייעוד שלהם כפי שהם תופסים אותו ואת חששם שלא ימלאו יעוד זה וימצאו את דרכם לפח.

"אני יכולה להעיד שזה עבד! מאיה נשבתה באותו ערב בקסמם של הירקות ואכלה אותם עד האחרון שבהם. לאחר שראיתי גם כמה נכדי תום התחבר לירקות המואנשים, חשבתי שיכול להיות רעיון טוב לכתוב ספר ילדים על כך.

"מניסיוני עם נכדיי, ומניסיון חברותיי עם נכדיהן, הספר הזה מעניין את הילדים, מצחיק אותם, ומעודד אותם לאכול ירקות", מסכמת אסנת.