מה ניתן לעשות לאחר תאונה: 3 טיפים שיסייעו לשיקום
טיפולי פיזיותרפיה, שימוש באביזרי עזר וניידות וכמובן החלפה של התפריט התזונתי יכולים לסייע לכל מי שעבר תאונה שמגבילה את יכולת התנועה שלו. במאמר הבא נרחיב על כל שיטה ונבין למה הכי טוב לשלב בין כולן.
לפי המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה, בין 2010-2015 נרשמה עליה של 10% במספר הפצועים שאושפזו בבתי החולים בישראל ובה עליה באחוז הפצועים קשה. במקביל, ישנה עליה במספר רוכבי האופניים החשמליים שמאושפזים עקב פציעה, עליה באחוז הפצועים קשה כתוצאה מאלימות ועליה של 8% במספר הפצועים שאושפזו במחלקות הטראומה.
למעשה, מהנתונים אפשר גם להבין מה מאפיין את המטופלים שזקוקים לשיקום לאחר תאונה. במרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה מציינים שהסיבות העיקריות לאשפוז עקב טראומה הן נפילות ותאונות דרכים. כמו כן, השהייה הממוצעת של הפצועים במחלקות הטראומה עומדת על 6.4 ימים ורק אחריה מתחיל השיקום בפועל.
רוב תהליך השיקום נעשה במסגרת פרטית ובליווי של רופא מטעם קופת החולים. לפי נתונים של משרד הבריאות משנת 2016, התפוסה הממוצעת במחלקות השיקום גבוהה מהתפוסה במחלקות האשפוז הכלליות ויש צורך בלפחות 255 מיטות על מנת להוריד אותה מ-99% ל-75%. בינתיים, אין ברירה אלא להתחיל את השיקום באופן עצמאי.
עם זאת, אפיון של סוג התאונות שמביאות מטופלים לכדי קשיים בהליכה ובתנועה יכול לסייע לשיקום.
הנה למשל 3 טיפים שבהם ניתן להיעזר בשביל להשיג את המטרה החשובה הזו:
מקפידים על שגרת טיפולי פיזיותרפיה
היתרון של טיפולי פיזיותרפיה בא לידי ביטוי בהתאמה לכל סוגי הפציעות. החיסרון הוא שיש צורך במאמץ פיזי מסוים על מנת לבצע את הטיפולים כהלכה, אך גם הוא נחשב לחלק מהטיפול ולכלי יעיל בקיצור משך תקופת השיקום. בנוסף, יש הרבה דרכים לבצע טיפולי פיזיותרפיה וקיים אלמנט מסוים של התאמת אופי הטיפול למאפייני הפציעה.
כך למשל ניתן מצד אחד ליישם טיפולי פיזיותרפיה שמטרתם להפחית כאב בעזרת שיטות הרפיה והרגעה, דיקור וטיפול מנואלי או עיסויים. מנגד, ברפואה המערבית משתמשים בטיפולי פיזיותרפיה לשיפור שיווי המשקל, לתרגול מעשי של תפקודי יום יום ולתרגול קימה מהרצפה לאחר נפילה. בכל מקרה, טיפולי פיזיותרפיה מאפשרים לחזק את הגוף, לשפר את שיווי המשקל ולמנוע נפילות ולכן מאוד מומלץ להקפיד לשלב אותם בשגרת השיקום.
משתמשים במכשירי ניידות ואביזרי עזר
בשנים האחרונות ישנה נטייה של משרד הבריאות להרחיב את הסל השיקומי למכשירי ניידות ואביזרי עזר, כמו כסאות גלגלים, קביים ומקלות הליכה. אביזרים אלו מומלצים על ידי ועדה שעובדת באופן רציף ומגישה את המלצותיה לראשי מחלקות השיקום בבתי החולים, לרופאים שמתמחים באורתופדיה ולכל מי שמעורב בתהליכי שיקום לאחר פציעות ותאונות.
על פי נתוני משרד הבריאות מהשנים 200-2012, מספר הפניות למכשירי ניידות עמד על 126 אלף, לא כולל פניות למכשירי הליכה שניתנים באמצעות מכונים פרטיים או מכשירים שניתנים על פי התוספת השלישית לחוק ובהם מכשירי שמיעה ועזרי ראיה לילדים, תותבות עיניים וכן הלאה. בתוך כך, מספר כסאות הגלגלים שסופקו למטופלים ישירות על ידי משרד הבריאות עמד באותה תקופה על 36 אלף ומספר הכיסאות הממונעים שסופקו הגיע ל-4,200.
הנתונים לעיל מוכיחים עד כמה אביזרי העזר והניידות הם חלק בלתי נפרד מתהליך השיקום לאחר פציעה. מי שעבר תאונת דרכים קלה, נפצע בעבודה או סובל ממחלה מסוימת שמגבילה את התנועה שלא לא יכול לוותר על שימוש באביזרי עזר וניידות. קל להתרגל לשימושים באביזרים מן הסוג הזה, הם מוכיחים את עצמם ורכישתם משתלמת גם בהיבט הכלכלי.
מחליפים את התפריט התזונתי
החומרים שבהם נזין את הגוף משפיעים באופן ישיר על יעילות ומשך השיקום. מבחינה פיזיולוגית, חוסר תנועתיות בגפיים על רקע פציעה היא בעלת השלכות על מטבוליזם השרירים והגידים ובסופו של דבר גם על ירידה בגודל השריר. המשמעות היא שבזמן פציעה שמגבילה את התנועה אין ברירה אלא לצרוך יותר חלבון ממקורות איכותיים, לקבוע מאזן אנרגיה בהתחשב בירידה בנפח הפעילות הגופנית והתנועה היומית ולשקול צריכת לאוצין להורדת תנגודת אנאבולית וסיוע לסינתזת שריר. בנוסף, אפשר להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי צריכת אומגה 3 כדי לסייע בהפחתת איבוד מסת השריר.
ההבדל העיקרי הוא בין התפריט המומלץ בזמן השיקום וחוסר התנועה, לבין התפריט הייעודי להתאוששות. בחלק הראשון של השיקום צריך להימנע כמה שיותר מחסרים קלוריים ולצרוך ויטמינים ומינרלים מהטבע. רצוי גם לצמצם צריכת אלכוהול על מנת לחזק את הגוף ולהיזהר מכמויות מזון גדולות מדי.
בשלב של ההתאוששות עוברים לצריכה גבוהה של אנרגיה וחלבונים ומפזרים את תצרוכת החלבונים על פני היממה. כל זה קורה במקביל לצריכת אומגה 3 או קריאטין, אך תוך הימנעות מצריכה כרונית של תרופות ומשככי כאבים. על אף הכאב והקושי, תרופות מן הסוג הזה מקשות על התפקוד והן עלולות לגרום נזק עבור מי שאינו עובר תהליך שיקום עדין ויסודי.